אחורה וקדימה

לארנולד טוינבי, היסטוריון בריטי ידוע, הייתה בעיה עם העם היהודי. טוינבי פיתח תיאוריה מטא-היסטורית בנוגע להתפתחות של תרבויות; הוא טען שלתרבויות יש מקצב חיים משלהן, לפיו הן גדלות, פורחות...

יחיד בעין הסערה

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל אינו יום שכול אישי. לכל משפחה יש תאריך משלה להתייחד עם זכר האב, הבן או הבת שנהרגו בלחימה. לא, יום הזיכרון אינו אישי –...

חיי יום יום בגטו לודז'- למידה אקטיבית באמצעות מאגרים מקוונים

לקראת יום הזכרון לשואה ולגבורה שיחול השבוע, יצרו בבית הספר להוראת השואה ביד ושם שיעור מקוון בנושא החיים בגטו לודג'. יד ושם מזמינה את ציבור המורים לעשות שימוש בשיעור...

קדושת האדם

בשנים האחרונות יש המנסים להדגיש את העובדה שלא רק יהודים היו קורבנות מפלצת ההשמדה הנאצית. אבל, ישנם גם הבדלים: את היהודים חסלו באופן אובססיבי. היש סיבה ייחודית בגינה נרדפו...

שם החירות

במאמר הקודם עמדנו על היות השעבוד במצרים לא רק פיזי, כי אם ובעיקר רוחני. שעבוד בו "קוצרה" רוח העם ואט-אט תחת כוח הרגל נהפך מעמדו כעם עבדים למעמדו הטבעי....

שיעבוד

חג הפסח הוא חג חירותנו, בו אנו חוגגים את שחרורנו מעול המצרים – כמאמר הכתוב, "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". אבל, מהו בדיוק...

מי פורים?

מיהו אותו "פורים"? זו כבר שאלה קשה יותר – כפי שבחג היהודים חובשים אין ספור מסכות, כך פורים אסף לעצמו עם השנים מסכות שונות: פרשנויות למוטיבים בו, לרעיונות מאחוריו...

משושן לירושלים

מבט ציוני על חג גלותי – הלל מאלי ממכון מגלי"ם מחפש את ירושלים בפורים

הדליקו מנורת ישראל!

במאמר הקודם, התייחסנו למיתוס פנדורה ומשמעות התקווה כפי שהיא באה לביטוי בו. מסקנתנו הייתה, בניגוד לפרשנות המקובלת, שהתקווה היוונית היא דווקא פגע רע ולא ברכה. היווני מתייחס לעולמו כזר...

כיצד אומרים "טרגדיה" בעברית?

מכל חגי ישראל, רק בחנוכה ניתן דגש כה רב לאויב אשר עמד בשערנו. בחנוכה – יוון ההלניסטית מושמת על שולחן הניתוחים וכל פן בה נבחן עד היסוד. מדוע? כי...