עוד בשנות החמישים של המאה שעברה המחוקק חשב שנושא זכויות עבודת נוער חשוב וחוקק מספר חוקים ותקנות באשר לתעסוקת בני הנוער. המחוקק גם עשה אבחנה בין העסקה של בני נוער באופן קבוע, מגיל 15 ומעלה, לבין העסקתם בחופש. "חוק עבודת הנוער תשי"ג 1953" התיר את עבודתם של בני נוער, מגיל 14 בחופשת הלימודים.
יחד עם זאת לא כל עבודה מותרת. ככלל, החוק מציין כי מותר להעסיק נער "בעבודות קלות שאין בהן להזיק לבריאותו ולהתפתחותו". החוק מציין כי לפני העסקה, לתקופה של עד 3 חודשים, צריך רופא המשפחה לתת "אישור רפואי להעבדתו של הנוער באותה עבודה".
עבודות אסורות לנוער
מהן העבודות בהן אסור להעסיק בני נוער? כנראה שהחלומות של בני הנוער בשנות החמישים היו ממש "פרועים" ולכן המחוקק נאלץ להתערב ולאסור על עבודתם במכונת גזירה, מכונת חיתוך, מכונת גיליוטינה המונעת בכוח מכני, מקצצת בשר: מקצצת ירק או תבן, מסחטה צנטריפוגלית: מכבש או מכונה לדיפוס המופעלים באופן הידראולי או פניאומאטי, שריפת סיד או גבס ועוד…
אבל אם נתייחס ברצינות לרשימה נמצא שאסור להעסיק בני נוער בעבודות שיש בהן מכשירים פולטי קרינת לייזר, למעט מכשירים המסווגים בדרגה 1, ומכשירים עם קרינה מייננת, או עם חומרים רדיואקטיביים. כמו כן, אסור להעסיק בני נוער במקומות עם חומרי הדברה או ממיסים אורגניים, במקומות עם חומרים מאכלים לרבות חומצה ובסיסים בריכוז גבוה, בייצור סיגריות וטיפול בעלי הטבק, עבודה בבתי חולים במחלקות בהן קיימת סכנת הידבקות במחלות זיהומיות, עבודה בבתי מטבחיים, עבודה במעבדה למיקרוביולוגיה, עבודה בבתי חולים ובמרפאות לחולי נפש ועוד.
מותר לעזור לאבא ואמא!
אל דאגה, החוק לא אוסר על בני נוער למכור פיצה, לעבוד בגינון (אם כי הוא מגביל את המשקל שמותר להרים), לעשות בייבי סיטר, למכור ארטיקים, לעזור לאבא או לאמא במשרד, לטייל עם כלבים וכמובן לפתוח חברת היי-טק ולהמציא תוכנה חדשה שתגלה לנו היכן מבלים כל היפים והיפות…
לתשומת לב כל האימהות והאבות שרוצים להעסיק את ילדיהם בערוצי התקשורת השונים, תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת) התשנ"ט 1999 אומרות: "לא יועבד ילד בהופעה אלא בהתקיים התנאים המפורטים להלן: אין בהופעה אלימות, עידוד לאלימות, תיאורי אלימות או הצגת דברים באופן העלול להפחיד או ליצור מתחים אצל הילד. בהופעה לא נעשה שימוש בעירום או ברמזים מיניים. אין בהופעה מסרים גזעניים. אין בהופעה משום עידוד לצריכת משקאות משכרים, שימוש בסמים, עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים, השתתפות בהימורים, משחקי מזל והגרלות למעט הגרלות המותרות על פי חוק. וכן אין בהופעה משום סיכון או עידוד לנטילת סיכון בטיחותי, בריאותי או גופני". החוק גם מתייחס לנושאים חשובים אחרים כמו הפסקות מנוחה, לספק לנער שתייה ועוד.
תנאי ההעסקה
הוראות נוספות קובעות כי מותר להעסיק את הנער עד 9 שעות עבודה ביום, אם כי החוק ממליץ להעסיקו לא יותר משמונה שעות עבודה ביום. בכל מקרה אסור להעסיק נערים יותר מארבעים שעות עבודה בשבוע. ביום עבודתו זכאי הנער למנוחה בת 45 דקות לפחות. אם הנער נדרש להישאר במקום עבודתו בעת ההפסקה "במקרה זה יחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה".
כמו כן החוק אוסר להעסיק נערים יהודים בשבת ואוסר להעסיק נערים מדתות אחרות ביום המנוחה שלהם, קרי יום שישי או ראשון.
החוק מציין כי בדרך כלל תותר העסקת הנוער עד השעה 10 בלילה ובמקרים מסוימים גם עד השעה 12 בחצות. תחילת העבודה לא תהיה לפני 5 בבוקר. המעביד חייב לנהל רישום "פנקס" שבו ירשמו שעות העבודה של כל נער המועסק על ידו ולשלם לו בהתאם לכך.
הערה:
האמור בכתבה בה לתת מידע ואין לראות בו יעוץ משפטי. בכל מקרה חשוב לבדוק את החוקים והתקנות שמתפרסמים ברשויות החקיקה כמו גם באתר המוסד לבטיחות ולגיהות.
לפרטים נוספים ניתן לפנות למרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות, ללא תשלום וללא כל התחייבות, למספר *9394 מכל טלפון.
* אנדרי מטיאס הוא מנהל תחום הסברה, פרסום והוצאה לאור במוסד לבטיחות ולגיהות המוביל את נושא הבטיחות והבריאות בעבודה בישראל
