ארכיון תג: יהדות

במאמר הקודם עמדנו על היות השעבוד במצרים לא רק פיזי, כי אם ובעיקר רוחני. שעבוד בו "קוצרה" רוח העם ואט-אט תחת כוח הרגל נהפך מעמדו כעם עבדים למעמדו הטבעי. לכן לא ניתן להוציאו ממצרים. דרושה התערבות על-טבעית. במילה אחת: חירות – הנדרשת לשחרור העם מכבליו "הטבעיים". דבר זה כבר נרמז בתשובת האל לשאלת משה "הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתִּי לָהֶם, אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; וְאָמְרוּ-לִי מַה-שְּׁמוֹ, מָה אֹמַר אֲלֵהֶם".

חג הפסח הוא חג חירותנו, בו אנו חוגגים את שחרורנו מעול המצרים – כמאמר הכתוב, "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". אבל, מהו בדיוק שחרור זה?

מיהו אותו "פורים"? זו כבר שאלה קשה יותר – כפי שבחג היהודים חובשים אין ספור מסכות, כך פורים אסף לעצמו עם השנים מסכות שונות: פרשנויות למוטיבים בו, לרעיונות מאחוריו ולדמויות המרכזיות במגילת אסתר. אחר המסכות המרכזיות האלה נעקוב ברשימה הבאה.

במאמר הקודם, התייחסנו למיתוס פנדורה ומשמעות התקווה כפי שהיא באה לביטוי בו. מסקנתנו הייתה, בניגוד לפרשנות המקובלת, שהתקווה היוונית היא דווקא פגע רע ולא ברכה. היווני מתייחס לעולמו כזר ומאיים ורואה בעצמו לוחם בודד אל מול הגורל העיוור, אשר תחת השפעתו נמצאים לא רק בני התמותה אלא גם האלים עצמם. זו תחושת הליל הטרגית, אשר אנו כיהודים דוחים אותה מכול וכול. אך מדוע? הסוד טמון באב השלישי והמורכב ביותר – יעקב אשר נאבק עם אדם ועם אל.